ראש פנה - האתר המקיף אודות המושבה ראש פינה

בעריכתו של בן המושבה - חזי שגב

  • Increase font size
  • Default font size
  • Decrease font size
באנר

תקנון עבור מושה"ק "ראש פנה" תובב"א - ע"י ישראל גלעד גולדנברג

דוא הדפסה PDF

ב"ה                                                                 שנת חסד לישראל לפ"ק

            

               תקנון עבור מושה"ק "ראש פנה" תובב"א

          תחילת שנת תרמ"ג לפ"ק.

 

 

 

        קפ' א. בחירת הועד ועל כמה זמן נבחר ותכלית מעשה הועד.

א)      במוצש"ק משבת תשובה נבחרו באסיפה כל הקהל מהמושבה ועד אשר ישא עליו את השם ועד ראש פנה .

ב)      נבחרי הועד הם , הר'ב מאטיל כץ "ראש הועד" (פרעזידענט) הר'ב משה דוד שוב, הר'ב העניך ברגמן, הר'ב דוד בוקשעשטיר,הר'ב ישראל גלדינבערג , הר'ב דניאל בענדיל – נבחרים (אויסשוסלייטע)

ג)        עוד נוסף עליהם החכם הספרדי הר'ב יעקב חי "ראש הנכבד" (עהרין פרעזידענט) ואחיו החכם האדון הר'ב יצחק מרדכי ל"חבר  נכבד" (עהרין מיטגליד) יען שפעלו ועשו הרבה לדבר הזה , ועבור הרעיון בעת קנית האדמה, וחלקנו להם הכבוד שיהיו לנו לחברים ויתנו לנו עצות נכונות בידיעתם בהנ"ל.

ד)      הר'ב מאטיל כץ מלבד שהוא ראש החברה עוד נוסף לו מאתנו שיהי סוכן הועד (קאאסיער) וגם הר'ב משה דוד שוב מלבד שהוא אחד  מהנבחרים עוד נוסף לו שהוא "סופר ומזכיר הועד".

ה)      הנבחרים הנ"ל נבחרו על משך שנה תמימה, ומיום א' ג' תשרי התחילה השנה בעזה"י (בעזרת השם יתברך).

ו)      תכלית עבודת הועד לעבוד בכל כחם עבור טובת החבורה אשר ישבו במושבה ראש פינה .

                                                                                                                                                                                                                                                                                     קפ' ב. מהות הועד ותהליכותיו

ז)        הועד לא יוכל להיות  רק מאלו אשר נבחרו בעת האסיפה כאשר נתבאר בסעיף א' ב' קפ' א' .

ח)      הנבחרים הם עבור אהבת החברה והרעיון שלא על מנת לק"פ (לקבל פרס).

ט)      ראש הועד מאסף האסיפה מהועד ויעיין שהתקנות יהיו מקוימים כתיקונן .

י)        כשיהי' האדון הר'ב יעקב חי ראש הנכבד באסיפה אז ירד הר'ב מטיל כץ ממקומו, והראש הנכבד יעלה על מקומו, והרב מטיל כץ ישאר אז רק כאחד מהנבחרים .

יא)    כשלא יהי'ו שני הראשים באסיפה, ימלא מקומו איש אחר מהנבחרים אשר ישימו הראש על מקומו .

יב)    כל א'חד  וא'חד  מנבחרים יהי' לו חלק ודעה בעניני מו"מ והמעשים אשר יעשה בועד לטובת החבורה והמושבה .

יג)      הסוכן הנ"ל יקבל המעות אשר יתנו לו כפי המבואר בסעיף כ"ד קפ'  ג' .

יד)    הסופר יסדר עניני ומהות האסיפה, מראה הספר והחשבונות מעשה הועד והחבורה יקרא בכל האסיפות המכתבים אשר יצאו ונכנסו להועד, יבאר השאלות הנחוצות לדבר בעת האסיפה, והוא יעשה ההודעות בשביל האסיפה שלא בזמנה.

טו)    אסיפות התדירות מהועד יהיו בכל שבוע ושבוע ביום ד לעתתה משעה ז' ועד שעה ט', בבית אשר יבחרו הועד .

טז)    בזמן הנחוץ יכול כל א'חד מהחבורה להכריז ולהודיע בשביל אסיפת הועד שלא במקומה .

יז)      לאשר ולקיים או להוציא איזה רעיון מכח אל הפ'ועל לא יוכל להיות רק שיהיו ארבעה נבחרים מהועד בעת האסיפה.

יח)    כל דבר אשר יאושר ויקוים לא יהי'ה לו שום כח רק אם יהי'ה מוסכם וחתום בו רוב הנבחרים אשר יהיו בעת האסיפה .

יט)    אם בעת שקלא וטריא עבור דבר אחד ויהיו הדעות מהועד מחצה על מחצה אז ימנה דעת הראש (או ממלא מקומו) בשתי דעות.

כ)      א'חד מהנבחרים אשר לא יבוא להאסיפה שלשה פעמים כסדרן בלי שום סבה אז יחשב כאילו פטר אתצמו ממשמרתו, ואין לו עוד שום דעה בהועד, ואז יש בכח הועד לבחור אחד מהחבורה במקומו.

כא) בעת האסיפה אין לשום א'חד מהנאספים לדבר ולעסוק בשום דבר חוץ מהשאלות והדברים אשר המה לתכלית ולטובת החבורה והמושבה (קאלוניע).

כב) הועד יש לו כח וזכות לשכור עוד איזה משרתים אשר יהיו נחוצים לעבודתם עבור טובת החבורה ויהיו תחת הסופר מהחבורה והשכר יקצוב הועד וישלם .

כג)   הועד הוא ברשות עצמו בכל מעשיו ואין רשות לשום אחד מהמושבה לערער אחר מעשי הועד ולשאול אותו למה יעשה כך וכך . אחריות הועד הוא רק כשיוציאו המעות הנאסף שלא בשביל החבורה והמושבה (קאלוניע).

 

קפ' ג. מהות הקרן מהקאלוניע

כד) הקרן מהמעות אשר על ידו יגיעו החבורה אל תכליתה והמושבה תתגדל על ידו הוא -

 א. מהמעות אשר נתן כל א'חד וא'חד מהחבורה ליד הסוכן כפי אשר נכתב בפנקס.

 ב. מהנדבות אשר יגיעו להחבורה מחוץ לארץ מנדיבי עמנו בכל קצווי ארץ.    

 ג.  מהלואות אשר יעשה הועד בארץ ובחוץ לארץ .

           

         קפ'  ד. התחיבות הסוכן 

כה) הסוכן שיקבל מעות הן מאת בני המושבה (קאלאניסטען)  הן מנדיבי עמנו מח"ול, הן מכל מקום יתן קבלה להועד (להקאמיטעט) כפי הנוסחאות .

כו)    הסוכן לא יוכל ליתן לשום אדם מעות בלי פקודת הועד ורק שיתנו לו שטר חתום מראשי הועד כפי הנוסחאות .

כז)    הועד מחויב ליתן לכל הנותנים על נתינתם כפי הנוסחאות .

כח)  הסוכן יהי' לו פנקס האוצר אשר בו נכתב כל ההכנסות וההוצאות שיעשה עפ"י פקודת הועד .

כט) בכל חודש וחודש יתן הסוכן חשבון צדק מכל ההכנסות וההוצאות שיעשה, בכדי שידע הועד איך להתנהג.

 

קפ'  ה.  ההוצאות והכנסות המושבה

ל)      הסכמת הועד עבור איזה הוצאה להמושבה יהי' כתוב וחתום בפרטיכל מראשי הועד אשר יהיו בעת האסיפה הנוכחת .

לא)  כל ההוצאות אשר יעשה הועד יהיו מאושר ומקוים ע"י מכתבי צדק על מה ולמה הוציאו המעות.

לב)  הועד מחויב להראות חשבון צדק ממעשיו ומהוצאותיו לתכלית המושבה בכל שלושה חדשים, גם  המכתבים הנכנסים והיוצאים להועד יהיו נכתבים ומסודרים בפנקס עפ"י נומערין על הסדר.

לג)    מעשה הועד וחשבונותיו מחויב להיות על סדר ומשטר נכון נכתב בפנקסים על פי הבוכהאלטרי הישר.

קפ'  ו.   הועד הראשון להועד השני

לד)  בצאת השנה הראשונה יתאספו כל אנשי החבורה מהמושבה כפי הקפ. א , ויבחרו ועד חדש.

עפ"י רוב הקהל .

לה)  הועד הישן מחויב למסור להועד החדש כל הדברים והמכתבים והפנקסים בכדי שיהיו להם

      לעינים לכל מעשיו.

 

קפ'  ז.  כללות החבורה ותכלית מעשיהם 

לו)    מטרת החבורה בכלל הוא להטיב מצב החומרי והמוסרי של המושבה והיה למופת לאחב"י

          (לאחינו בני ישראל) , בכל מקום שהם, לעודד לבות בני ישראל לישוב א"י ובנין הריסת הלאום 

           ולעזור בכל יכולתם לחובבי ארה"ק (ארץ הקודש) במוסרי.

לז)    בני החבורה מחויבים לעבוד בכל יכולתם ובכל נפשם לטובת הכלל ולטובת רעיון ישוב א"י, ולהתהלך לרוח תורתנו דתינו הקדושה ולאום ישראלי .

לח)  עליהם לעשות  כל אשר ביכולתם לטובת המושבה ולהשתדל ליסדו על יסודות חזקים ונאמנים להפריח אשרו ולדאוג לקיומו ולמלא המטרה אשר הציגו למו בסעי'ף ל"ו.

לט)  בני החבורה יש להם החוק והמשפט כחוק אזרחים ויש להם הזכות לחוות דעתם בכל הענינים אשר הם לתכלית המושבה.

מ)      חוק אזרחים יש להם רק לאלו אשר נתישבו עד היום בהמושבה. אבל אלו אשר יבואו מהיום למושבה ויקנו חלק בהמושבה שחנו יש להם רק זכות כתושבים ולא יוכלו לחוות דעתם כמו האזרחים עד שישבו בהמושבה שלש שנים כסדרן ויתנהגו כהוגן עפ"י רוח הדת ורוח המושבה ואז יהי להם זכות אזרחי.

מא) פנקס יהי' מונח בבית הועד וכל אחד מבני החבורה יוכל לדרוש אותו מן הסופר ולכתוב בו דעה או עצה בנוגע לטובת החבורה והמושבה או אם יהי' לו טענה על מעשה הנבחרים. ובכל אסיפה ואסיפה המזכיר קורא לפני הנאספים את מה שנכתב בהפנקס, והנבחרים שמים עיניהם עליהם וכותבים תשובה בצדם ועורכים פסק דינם בכתב ומוסרים אותו להחבר ההוא. 

מב) אםירצהשם בצאת השנה הראשונה תחלק האדמה לגבולין עפ"י בית ועד הנבחרים הנ"ל וכל אחד יקבל ספר מקנה מהועד ע"י הממשלה וההוצאות על חשבון המקבל , רשום בהגבולין בעידיות ובבינונות ובזיבורית וחלקו בהמושבה ובית שלו והחלוקה תהי עפ"י גורל.

מג)   כל דבר מסחר או מלאכה המיוחד כלו או רובו לבני המושבה לא יוכל העשות מהמושבה מאחד מחבריו ומכש"ב מאיש זר בלתי הסכמת הועד. בדרך כלל על הועד להשגיח כי כל אלו המסחרים ובתי המלאכה יוסדו על יסודות חברתיות למען אשר יהנו מהם כל בני המושבה ולא יאכל איש אחר על חשבון רעהו . והיה בבוא איש אחד אל הועד ויחפוץ לפתוח חנות או בית רחיים וכדומה לזה דברים אשר בני המושבה צריכים להם ואף מהם פרנסתו תמצא לא יוכל הועד לתת הסכמה על זה מבלי לשאול מתחילה פי העדה באסיפה כללית פן ירצו אחרים מבני המושבה להשתתף בעסק הזה, אבל אם איש אחר יחפוץ לייסד בית מסחר גדול או בית חרושת המעשה אשר מרכולתו תצא מחוץ להמושבה לא יוכל הועד לעצור בעדו, ורק יטיל עליו מס שנתי לצרכי העדה כאשר תחזנה עיניו .

מד) כל בני המושבה מחויבים לקיים כל מצות התלויות בארץ אם לא בהיתר הרבנים וגאוני הדור.

מה) כל סכסוך דברים אשר פרץ בין בני העדה עד הועד יוגש והמה יפשרו ביניהם עפ"י דין ורה, והדבר הקשה יגישו אל האסיפה הכללית או בהסכמתה לא.חד מהרבנים מצפת"ו אשר יבחר הועד .

מו)    בהעדר חסחלילה אחד מבני המושבה על החבורה להשגיח על אלמנתו ויתומיו ולתמכם בכל יכולתם, ואם יהי הנעדר אחד מאלה אשר יעבדו בידיהם את אדמתם על כל בני העדה לעבדה ולשמרה, ואם ע"י פועלים נעבדה אדמתו תעבד גם הלאה ע"י פועלים על הוצאות האלמנה, ומשגיח יעמד עליהם מאת העדה כל זמן אשר ימצא זאת הועד לנחוץ.

מז)    לא יוכל א'חד מבני המושבה למכור מאדמתו לאיש אשר לא מבני המושבה הוא ואף לא לאחד מבני המושבה אם לא בהסכמת הועד מהמושבה עד משך עשר שנים מעת התיסדות המושבה.

מח)  אחד מהעדה אשר ירצה לעזוב ישיבתו מהמושבה לעבור לעיר אחרת ישיבתו, אז ביתו ואדמתו וכל חלקו וזכותו אשר יש לו בהמושבה יוחלט על ריווח המושבה, וכל זה הוא עד עשר שנים ומעשרה שנים אם ירצה לעקור ישיבתו מהמושבה אז הועד ישימו חלקו בהאדמה וביתו ויוכל למכור אז חלקו כפי אשר יעריכו הועד בצדק לאיש אשר יסכימו הועד.

מט) אם המצא ימצא איזה כברת ארץ אצל וסמוך למושבה שלנו אשר יעמוד להמכר לא יוכל אחד מהעדה רק מי שירצה לקנות יגיש ההודעה להועד והועד יקנה אותו, והועד ימכור אותו למי אשר יבין מדעתו.

נ)        הועד מפקח על כל צרכי העדה והוא ממלא מקום כל העדה בכל הדברים הנוגעים להתיחסות העדה אל הממשלה ועליו - או על כל אחד אשר יבחרו בני הועד מאתם -  להיות המליץ בין העדה ובין הממשלה להגן על כל יחיד מחברי המושבה ולהגיש כל דבר משפט אשר יהי לו בדבר האחוזה או עניני עצמו אל הממשלה ולהוציא לאור ענינו, אם על הוצאות העדה או על הוצאות היחיד כפי ראות עיני הועד, כן גם לגבות מסי הממשלה מכל אחד ואחד ולשלמה לה בפעם א'חת .

נא)    כל מעשה ופסקי דינים של האסיפה הכללית ושל ועד הנבחרים צריכים להיות לשש"מ בלא פניה ובלא קטרוג ובלי משא פנים, ולדברים הנמסרים ללב עליהם נאמר ויראת מאלקיך .     בעת האסיפה ובעת המו"מ אין אחד ראשי לכנוס לתוך דבךי חברו ואין רשאי לומר קבלו דעתי, ומי שלא נפסקה הלכה כמותו בין שהיה בעת האסיפה בין שלא היה. לא יכעוס ולא יתרעם ומכיוןקיבלו שלא יערערו אחרי פסקין של הועד ואל יזלזלו בו, והעושה כן הרי הוא מצער את הציבור וגורם לשלום שתחלק מישראל אבל כל המחזיק בתקנות צבור ומסייע על ידיהן הרי זה רודף שלום, ויזכה לראות בשוב ה' ציון .

 

קפ'  ח. התנהגות החכורה בני המושבה בכלל

נב)    אם המצא ימצא א'חד מחברי המושבה איש נרגן מחרחר ריב ואשר יהיה למורת רוח העדה 

בתהליכותיו יתרה בו הועד שלש פעמים, ואחרך תוכל האסיפה הכללית עפ"י רוב דעות 

      להרחיקו מעל נחלתו ולשלם לו בעד אחוזתו הכסף כפי אשר יעריכו ביושר לבבם ואפילו לקבל 

      מאת        את אחוזתו בלא כסף.

נג)      כל אחד מחויב לעבוד עבודתו אשר ישימו עליו הועד מהמושבה ואם אחד יעבור על פקודת

הועד בענין העבודה אז הכח ביד הועד להעניש אותו עפ"י רוב דעות מהועד.

נד)    בכל יום ויום בבוקר בשעה ששית פראנקא או שנים עשר טורקי מחויב כל אחד ליצא לפעלו 

      ולעבודתו עדי ערב שעה הנ"ל.

     נה)  בכל יום ויום בחצות היום יש לכל אחד ואחד זמן שתי שעות להנפש מעבודתו.

נו)       לא יבזה איש את רעהו או לכנות לו שם של בזוי רק שלום ואחוה ואחדות יהיו ביניהם בכדי

      שיהיו לשם ולתפארת בכל קצוי ארץ, וכל אשר יבזה את רעהו או יכנה לו שם של בזוי יענישהו

      הועד לפי המבייש והמתבייש, והעונש לא יהי פחות מן א'חד  פראנק בפעם ראשון, בפעם שני

      שני פראנק ובפעם השלישי כפי אשר ישימו עליו הועד.

נז)       בני המושבה לא יצאו לעבודה בשדה רק כשיסכימו הרוב מה העבודה יעבודו ואיזה מין לזרוע, 

      בזמן החרישה יחרשו כלם כאחד ובזמן הזריעה יזרעו כלם כאחד, ובזמן נטיעת אילנות ינטעו 

      כלם כאחד ובזמן הקצירה ברנה יקצרו כלם כאחד, וכן בלקיטת הפירות, בכל העבודות יעשו כלם

      עבודה אחת המרוצה להכלל, לא זה פונה לזיתו וזה יפנה לכרמו.

נח)     כל אחד ואחד מחויב לעשות משמר שלו ליצא בתוך המושבה לעמוד על המצפה ולשמור

בלילה כפי אשר יסדר הועד ולא יוכל  אחד לבטל המשמר שלו רק יוכל להחליך עם שכנו או איש אחר שילך זה היום והוא ילך למחר, והמשמר מחויב לעשות בעצמו או לחלוף עם איש מהקאלוניע ולא יוכל לעמוד איש אחר על מקומו בשכר.

נט)    קימו וקיבלו עליהם שלא יצא שום אחד מבני המושבה בכלי נשק (רעוואלויער או הנקרא

      כלשוננו ביקס) עם כדורי משחיתים אשר יש בהם כדי להמית, רק בלילה כשיצא על המשמר

      ישאו כלי נשקם ורק להשמיע קול.

ס)       כל התקנות האלו קבועות וקיימות ודבר אחד מהם לא יפול ארצה ורק הרשות בידי האסיפה

      הכללית אם יסכימו למצער שני שלישי חברי המושבה להוסיף או לגרוע לתקן תקנות חדשות.

 

קפ'  ט.   אודות העבודה בהמושבה עפ"י סדר ומשטר אשר

             יעשה הועד

סא)  הועד יעשה סדר ומשטר נכתב בספר (רעגולעמענד) איך כל איש ואיש מהמושבה יעבוד  

      עבודתו בבית ובשדה ובגננות, חוק ולא יעבור, ואיך יתנהגו בכל מעשיהם וזה יעשה על משך

      שנה זו, וכל אשר יעבור מחוקי הרעגולעמענד יענש עפ"י רוב דעות הועד.

סב)  כשיגמור הועד את סדר הנ"ל (הרעגולעמענד) יכול הועד עוד להוסיף איזה דברים

בהרעגולעמענד בכל משך שנה זו אם יהי לנחוץ לטובת הנהגת המושבה .

 

כל אלה התקנות עשינו וגמרנו והסכמנו ברצוננו הטוב ובאעה"ח (ובאנו על החתום)

ד אדר"ח אד"ר שנת תרמ"ג לפ"ק פה מוש'בת הק'ודש "ראש פנה" תובב"א (תיכון ותבנה במהרה בימינו אמן)

           

 נאום  שלום בן דוד ליפא חלפן

                 נאום  ליב בן יצחק בלום 

                 נאום  זאב וולף בלום

                 נאום  שמעון קענדליר

 נאום  מרדכי בערינשטיין

                 נאום  יעקב בלום 

                 נאום  שמואל ב"ר מרדכי כץ

                 נאום  גרשון בו שבח גולדמן

 נאום  צבי בענדיל

                 נאום  יחיאל פישל רובינשטיין

                 נאום  בעריל בן מאנלי'

                 נאום  אברהם רוטנברג

 נאום  ברוך גאלדרינג

                 נאום  מענדיל בערגמן

                 נאום  בנימין כץ

                 נאום  יוסף וידנפלד

                 נאום  חיים פאליק

                 נאום  משה רוזנפילד

                 נאום  חיים יונה בן שמעון סתם ושוב סגל

 

                  

         גם אנחנו ראשי הועד הסכמנו על כל התקנות הנ"ל וחתמנו עליהם מרצוננו הטוב יום ושנה

         הנ"ל.

                ראש הנכבד יעקב עבו ספרדיהור (קונסול צרפתי בצפת)

                ראש הועד מרדכי מוטיל כץ

               חבר נכבד יצחק עבו (אחי הקונסול)   

               נבחרי הועד: חנוך הניך בערגמאן

                                 ישראל גולדנבערג

                                 דניאל בענדיל

                                 דוד בוקששטיר

              סופר ומזכיר הועד הק משה דוד שוב                 

 

 

 *  בכתב זה הארות והשלמות  העורך

 

    ממחשבו של ישראל גולדנברג גלעד       

     מקור מ"ד שוב : זכרונות לבית דוד הוצאת מס תשל"ג עמוד  פ"א-פ"ח

  
LAST_UPDATED2  

Add your comment

Your name:
כותרת:
Comment:

הרשמו לקבלת עדכונים!

Keep yourself updated with our FREE newsletters now!